ראשי צור קשר
תולדות המושבה
אתרי ביקור במושבה
ספר טלפונים
לוח מודעות
כניסה לתושבים
תולדות המושבה
ציוני דרך בהתפתחות כנרת מהקמתה ועד היום
מבט על הכנרת
1905 רכישות הקרקע ע"י פקיד יק"א קלווריסקי.
1908 הקמת המושבה החצר ובית טריידל.
שמונה איכרים מקבלים באריסות בית וכ-250 דונם לעיבוד חקלאי. המשק מבוסס על פלחה, תבואות חורף ותבואות קיץ.
בחצר כנרת מוכשרות קבוצות להתיישבות.
1912 שבעה איכרים מתוך השמונה עוזבים ובמקומם מגיעים איכרים בני העלייה השנייה.
1912 התחלת הנטיעות בחלקות שעל שפת הים הנקראות "לשונים". בתחילה ההשקיה נעשתה ע"י הובלת חביות מים מהכנרת.
יק"א מפתחת תחנת ניסיונות לגידולי ירקות ניסיוניים, על חוף הים, במקום שבו נמצא כיום חוף שלדג. התחנה עוברת לאחר מספר שנים לביתניה.
1913 הוקם מכון המים הראשון, ובריכת מים של 15 קוב לצרכי הישוב, אפשר לראותה היום בקצה רחוב האמנים, ממנה סופקו מים "חקלאיים" למושבה ולחצר כנרת.
1914 בקור הרב קוק ואחריו הברון דה-רוטשילד במושבה. בעקבות הביקורים הוקמו מבנים נוספים וכנרת זכתה בשוחט שלאחר מכן נהייה הרב של כנרת (הרב קורן).
1916 תקופת מלחמת העולם הראשונה, החקלאות בקשיים והפרנסה העיקרית הייתה מהובלת סחורות מתחנת הרכבת בצמח, לטבריה ולצפת.
1917 הטורקים עורכים חיפושים ומעצרים של תושבי המושבה, בחשד לקשר בין ארגון השומר לניל"י ובחיפוש אחר יוסף לישנסקי מניל"י.
1917 גירוש יהודי יפו תל אביב ע"י השלטון הטורקי- אירוח וטיפול במאות אנשים במושבות הגליל ובכנרת.
1918 ראשית המנדט הבריטי.
1923 ניסיון לגדל טבק.
1925 שכלול מכון המים, תוספת מנוע ומשאבה, ההפעלה בנפט. הגדלת שטחי ההשקיה ל-30 דונם לכל משק באזור "החופים".
השיווק של התוצרת החקלאית היה לטבריה, לצמח ולדמשק, ע"י סוחר ערבי בשם נג‘אר.
נטיעות של אשכוליות ליצוא לאנגליה. השבחת הרפתות ע"י הבאת פרים מהולנד.
1926 הקמת בית הכנסת הראשון באחת ה"חושות" לפועלים ליד הים. היום משמש המבנה את שבט צופי ים כנרת.
1930 שיווק התוצרת החקלאית ע"י תנובה.
1932 המושבה מתחברת לרשת של מפעל החשמל של רוטנברג בנהריים.
1933 הוקמה אגודת המים "גינוסר", לימים אגודת "חוף הכנרת".
הוקמו לולים של תרנגולות מסוג לגהורן והמשק הפך למשק מעורב.
1934 הקמת סוכנות דואר בכנרת באחת ה"חושות" ליד הים. הסוכנות מופעלת ע"י הרב קורן.
1936 פיק"א מקימה מבנה הכולל בית ספר, גן ילדים, מועדון נוער וספרייה, במקום בו נמצא היום מגרש הכדורסל.
1936 בעקבות המאורעות והסכנה בדרכים משרד הדואר הראשי בצמח ומרכזיית הטלפונים האזורית עוברים לכנרת לקומה התחתונה של בנין המועצה.
1945 התחלת בניה של שכונה חדשה מדרום, לתושבים שאינם חקלאים. הוקמו כ- 20 בתים. הבניה הושלמה אחרי מלחמת העצמאות . היום נקראת השכונה "דרך גן רחל".
1947 המרפאה עוברת מבית חפץ (מוזיאון כנרת היום) למשכנה הנוכחי.
1948 הכרזת המדינה – בני כנרת משתתפים בקרבות מלחמת השחרור, הילדים מפונים לחיפה.
1950 הרחבה חקלאית ראשונה בשטח שבין המושבה לקבוצה "חוף ירדן".
1953 הקמת מכון מים נוסף שסיפק מים לשטחים החקלאיים מדרום למושבה. הגידולים העיקריים ירקות ומטעים.
1959 כנרת מוכרת כמועצה מקומית. ראש המועצה הראשון שמואל יזרעאלי נבחר בהסכמה ומשמש בתפקידו בהתנדבות. בכנרת כ- 40 משפחות.
שנות ה- 60 –
כנרת בתנופת בנייה: נסלל הכביש הראשי במושבה, בוצעה תאורת רחוב. הוקם גן הזיכרון לנופלים, גן לזכרו של דודו אברמסון, פותח חוף הרחצה, הוקמה בריכת מים של 300 קוב להספקת מים לישוב, הוקם בית נוער, מועדון ומגרש משחקים. הוקם מחסן הנשק ו"חדר המייסדים". מוקמת אגודת "מי כנרת" ונוספת הרחבה חקלאית. ילדי כנרת עוברים ללמוד בביה"ס היסודי בקבוצת כנרת ובתיכון בית ירח.
שנות ה- 70 –
כנרת מתרחבת ומוקמת שכונת "נוף ים" הכוללת כ- 10 יחידות דיור ולאחר מכן במסגרת הרחבה חקלאית של "עלי כנרת" מוקמת שכונת "גבעת הכלניות" של 22 יחידות דיור לחקלאים וכן מונחת תשתית מים ל- 1000 דונם שטח חקלאי בהר עד רמת פורייה. בנוסף מוקם מבנה גן ילדים חדש (היום הספרייה), חדרי בטחון ותחנת דלק. בתקופה זו מוסדרת מערכת השתייה של כנרת מבארות יבנאל ותוכנית המתאר של כנרת מתגבשת.
שנות ה- 80 –
נוסדת העמותה לשחזור חצר כנרת וכתוצאה בית העלמות והתרסות בחזית לים משוחזרים, מבנה האגודות החקלאיות מוקם, נחנך בכנרת מבנה המתנ"ס ובחגיגה גדולה מוכנס ספר תורה חדש לבית הכנסת החדש. חניון צינברי מוקם.
שנות ה-90 -
כנרת ממשיכה להתרחב ומוקמת שכונת מגורים חדשה "גבעת הבזלת" לכ- 30 יחידות דיור. בנוסף מוקמת שכונת מגורונים "שכונת הגורן" לקליטת עלייה. רחוב הראשונים משוחזר ומוקם המוזיאון בכנרת. בצומת כנרת מוקם גן הראשונים לזכר מייסדי כנרת. מוקמים מגרשי משחקים ומגרש טניס. מערכת הביוב המקומית מחוברת למערכת הביוב האזורי. בצומת אכסניית הנוער מוקם גל-עד –"קלעת אל רול" והחניונים צינברי וברניקי מושלמים. מתבצע שיקום וגינון אתר המחצבה שבכביש אכסניית הנוער, שהוסב לחניון פתוח –"חניון קדש" יחד עם סלילת כביש אכסניית הנוער. כמו כן המועצה כנרת דואגת ביוזמתה להקמת תשתית תאורה וגינון של עצי תמר ושיחי בוגונביליות בכביש טבריה כנרת. לחוף הים מוקם מועדון שייט המנוהל בהתנדבות ותנועת נוער בשיתוף עם זבולון וצופי ים.
ראשית שנות ה- 2000 –
נחפר המעבר התת קרקעי המחבר את מגרשי המשחקים עם אזור המתנ"ס, שכונת מגורים חדשה מוקמת "גבעת הזיתים" ונבנה מועדון נוער חדש וגני משחקים.
2003 כנרת מאבדת את מעמדה כרשות מקומית ומסופחת למועצה האזורית עמק הירדן.
בבחירות הראשונות לוועד מקומי נבחר ארנון חפץ כיו"ר הועד. עליו הוטלה המשימה להמשיך ולפתח את כנרת באמצעים מצומצמים תוך כדי שיתוף הפעולה עם המועצה האזורית עמק הירדן.
2008 חגיגות ה- 100 לכנרת. מפגשים של בני כנרת לדורותיהם והוצאת ספר על 100 שנות התיישבות. כנרת מונה כ- 200 משפחות.

גן הזכרון
המושבה מבט כללי
מבנה המועצה
הקמתה של המועצה המקומית כנרת

בחמישים שנותיה הראשונות של כנרת מ- 1908 ועד 1958 התנהלה המושבה באמצעות וועד נבחר ומוכתר. בהשראת המושבות השכנות מנחמיה, יבנאל וכפר תבור, שזכו למעמד מועצה מקומית החלה פעילות מאומצת ע"י שמואל יזרעאלי, שהיה באותם ימים יושב ראש הועד, להכרזת המושבה כמועצה מקומית. לאחר מאבק שנמשך מספר שנים, בסיועו של יצחק זיו-אב שהיה מנכ"ל התאחדות האיכרים זכתה כנרת בשנת 1959 למעמד מועצה מקומית.

ראש המועצה הראשון היה שמואל יזרעאלי שעשה את עבודתו במועצה בהתנדבות, וממנו לקחו דוגמא הבאים אחריו, מי באופן מלא ומי באופן חלקי.

ראשי המועצה המקומית:
1959 - 1969 שמואל יזרעאלי.
1969 - 1973 גיורא כהן.
1973 - 1978 גבי טריידל ז"ל.
1978 - 1983 טוביה הלוי ז"ל.
1983- 1998 גיורא כהן
1998- 2003 איתן בלינקוב.

במהלך התקופה הנ"ל זכתה המועצה המקומית כנרת פעמיים בפרס הראשות המצטיינת לאיכות הסביבה בטקס שהתקיים בבית הנשיא.

ב- 2003 אבדה כנרת את מעמדה כמועצה מקומית וסופחה למועצה האזורית עמק הירדן. כנרת חזרה להיות מנוהלת בהתנדבות מלאה ע"י ועד נבחר.

יו"ר ועד מקומי כנרת:
2003-2007 ארנון חפץ.
2007 עד היום יואב טריידל המוחלף לאחר שנה ע"י יואל בהלול.

בחמישים שנותיה הראשונות של כנרת, פיתוח המשקים והתשתית החקלאית היו במרכז העשייה. במהלך החמישים השנים הבאות, עם הקמתה של המועצה, נבנו התשתיות הציבוריות, המושבה התרחבה ונוספו תושבים רבים. התשתית הציבורית הרחבה שהוקמה ע"י המועצה המקומית מאפשרת לכנרת גם כיום, לאחר שינוי מעמדה של כנרת וצמצום קיצוני במשאבים הכספיים של המושבה, ניהול ראוי של היישוב.
לאחר 100 שנה של התיישבות בכנרת, הצביון החקלאי של המושבה השתנה, אולם ייחודה של כנרת כקהילה כפרית נשמר.
רחוב הראשונים
האסם

המבנה הציבורי הראשון שנבנה בה היה בית חפץ ששימש מרפאה ובית מרקחת והיום שוכן בו מוזיאון המושבה ובו תצוגה של תמונות וכלים חקלאיים. מבנה בית הספר וגן הילדים, משמש היום כבניין המועצה, ובית משפחת טריידל (מ-1912) ניצב מחוץ לחומת המושבה, לצד "האסם" ששימש את המשק המשפחתי והיום יש בו תצוגה של כלי עבודה מראשית ההתיישבות היהודית באזור.

לצד המושבה, הוקמה באותה שנה גם חוות כינרת, המשק הראשון שהקים המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית, במטרה להכשיר פועלים חקלאיים, ובהמשך גם נשים פועלות. החווה שפעלה עד 1949, מילאה תפקיד חשוב בהיסטוריה של ארץ ישראל: מכאן יצאו מייסדי הקיבוץ הראשון דגניה והמושב הראשון נהלל, וכאן הוקמה ב-1920 ההגנה, ארגון המגן של היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. בכניסה למושבה נמצא מכלול המבנים של החווה שקיבלה מעמד של אתר לאומי, ויש בה שחזור של החצר ותערוכה על רחל המשוררת.


האסם
בית משפחת בלינקוב ברחוב הראשונים
 
משפחות
ראשי | צור קשר | תולדות המושבה | אתרי ביקור במושבה | ספר טלפונים